החלטה בתיק בש"א 3667/06

1.         לפני בקשה לעיון מחדש בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ולעיון בהם.

2.         ביום 7.11.06 הוגשה בקשה דחופה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. בבקשה נאמר כי לאחרונה נודע לעו"ד אורי בר, בא-כוח המבקשות, אשר קיבל על עצמו לייצג חברה אחרת, כי בשנת 1994 הקים משרד הבינוי והשיכון צוות שנקרא "הצוות שמונה על ידי הוועדה העליונה בנושא בנייה מתקדמת" (להלן - "הצוות"). צוות זה נתן המלצות לתשלומים לחברות שונות וזאת בין היתר בגין עיכובים בבנייה. משרד הבינוי והשיכון, אף שילם לחברות הללו בהתאם להמלצות האמורות. המבקשת 1 (להלן - "המבקשת") שבנתה אף היא במסגרת בנייה מתקדמת, לא זומנה להופיע לפני הצוות האמור. לבקשה צורפו מספר החלטות שניתנו על ידי הצוות. בא-כוח המבקשות פנה לבאי-כוח המשיבה לאתר את כל הפרוטוקולים וההחלטות שנתן הצוות, לרבות ההחלטה על הקמתו, אך לא נענה על ידי המדינה. כמו כן, התבקש בית המשפט להורות למשיבה להמציא את תיק הערבויות של המבקשת 1.

3.         באי-כוח המשיבה ביקשו לדחות את הבקשה על שני ראשיה מהטעמים הבאים: ראשית, הבקשה הוגשה כחמש שנים לאחר סיום ההליכים המקדמיים. שנית, המבקשות לא העלו בכתב תביעתן טענת אפליה, וכעת, לאחר שעדי המבקשות סיימו להעיד, הן מבקשות להרחיב את חזית המריבה ולנסות להיבנות על הסכמים פרטניים שנעשו עם חברות בנייה אחרות. יחד עם זאת, הצהירו באי-כוח המשיבה כי ערכו בדיקה נוספת לאתר המסמכים שהתבקשו, ובבדיקה נמצאו פרוטוקולים וסיכומי דיון חלקיים של הצוות, אשר עסק, ברוב המכריע של המקרים, בנושאים פרטניים של חברת בנייה זו או אחרת. עוד הצהירו באי-כוח המשיבה, כי לא עלה בידם לאתר מסמך כלשהו הנוגע להקמת הצוות, לסמכויות שניתנו לו ולנושאים שהועברו לבדיקתו. עוד טענו באי-כוח המשיבה, כי אין להיעתר לבקשה, משום שבכתב התביעה לא נטענה טענה אפליה.

אשר לבקשה לקבל את תיק הערבויות, השיבו באי-כוח המשיבה, כי מדובר במסמכים המצויים בידיעתה המלאה של המבקשת, שכן היא שגייסה את הערבויות. חרף זאת, פנו באי-כוח המשיבה לגזברות משרד הבינוי והשיכון וקיבלו העתק מתדפיס המצוי בגזברות שמתייחס לערבויות שהמשיבה קיבלה מהמבקשת. עוד הוסיפו באי-כוח המשיבה, כי כל הערבויות שוחררו לפני שנים רבות ומכל מקום לפני הגשת התביעה.

4.         בתשובתו, חזר בא כוח המבקשות על בקשתו, תוך שהוא מדגיש כי טענת האפליה פורטה בסעיף 67(ד) לכתב התביעה המתוקן.

5.         בהחלטה שנתתי ביום 31.10.06, דחיתי את בקשת המבקשות ממספר טעמים: ראשית, הבקשה לא הוגשה בקדם משפט ולכן היה צריך לפרט בבקשה טעמים מיוחדים ולהראות שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. שנית, מתשובת בא-כוח המבקשות עולה, כי הוא היה ער לקיומו של הצוות אך נמנע מלבקש, לאחר שקיבל צו גילוי כללי, מסמכים הנוגעים לדיונים ולהחלטות של הצוות ולטענת האפליה שנהג המשרד במבקשות בהשוואה לחברות אחרות.

6.         אשר לערבויות, קבעתי כי אין מחלוקת כי הערבויות שנתנה המבקשת למשיבה הוארכו. גדר המחלוקת בעניין זה הוא השאלה האם המשרד הפר את החוזה עם המבקשת ובשל כך עליו לשאת בעלות התשלומים ששילמה המבקשת בגין הארכת הערבויות או שהמבקשת היא שתשא בעלות זו. בנסיבות אלה קבעתי כי אין מקום לגלות את תיק הערבויות.

7.         לא נקפו ימים רבים, ובא-כוח המבקשות הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטתי, בהסתמכו על תקנה 113 לתקנות סד הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), תקנה שנפקד זכרה בבקשה המקורית שהגיש בא כוח המבקשות. בבקשה נאמר כי נפלה טעות בהחלטה שנתתי ביום 31.10.06; המבקשות לא ידעו על קיומה של וועדה לעניין מתן פיצויים בנושא בנייה מתקדמת, ומעולם לא זומנו להופיע לפניה ואף לא נשאו ונתנו עמה בנזקים, שלדבריהן משרד הבינוי והשיכון גרם להן. בא-כוח המבקשות הפנה לאמור בתצהירו של צבי פריד בסעיף 72(ז)(ד) ועל מה שנאמר בסעיף 67(ד) לכתב התביעה המתוקן. בא כוח המבקשות הסתמך על פסיקה של בית המשפט העליון, הקובעת כי ניתן להגיש בקשה לגילוי מסמכים גם לאחר סיום קדם המשפט ומכל מקום תקנה 113 לתקנות גוברת על תקנה
149(ב) לתקנות. כמו כן, חזר בא-כוח המבקשות על בקשתו לקבל לידיו את מסמכי הערבויות של המבקשת.

8.         באי-כוח המשיבה חזרו על הטענות שהעלו בתגובתן לבקשה המקורית וכן אימצו את עמדת בית המשפט, כי נדרשים טעמים מיוחדים על מנת להצדיק בקשה לגילוי מסמכים בשלב כה מאוחר של המשפט.

עוד טענו באי-כוח המשיבה כי כפי שעולה מסעיף 67(ד) לכתב התביעה,  המבקשות היו מודעות לקיומו של הצוות וכי יכלו לבקש מבאי-כוח המשיבה פרטים נוספים ביחס לאותו צוות, לבקש גילוי מסמכים ספציפי של כל מסמכי הצוות או לשלוח למדינה שאלון באותם הנושאים. המבקשות נמנעו מלעשות כן ואין להן להלין אלא על עצמן. בנוסף נטען, כי טענת אפליה לא נטענה כדבעי בכתב התביעה המתוקן.

9.         אשר לקבלת מסמכי הערבויות, חזרו באי-כוח המשיבה על עמדתם בתשובתם לבקשה המקורית. בתשובתו לתגובת באי-כוח המשיבה, חזר בא-כוח המבקשות על הטענות שהעלה בבקשה המקורית.

דיון

10.       דין הבקשה להידחות. האמור בהחלטה זו בה להוסיף על החלטתי מיום 31.10.06. יאמר כבר עתה כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב בלי שבא כוח המבקשות הראה כי נפלה שגגה בהחלטה המקורית שנתתי.

11.       בבקשה המקורית לא נזכרה כלל תקנה 113 לתקנות, וכפי שנאמר כבר לעיל, בא-כוח המבקשות הסתמך לראשונה על תקנה זו בבקשה המחודשת.

בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמוד 437, נאמר כי תקנה 113 לתקנות מכוונת לגרוע - אמנם רק במידה מצומצמת ביותר - מסופיות התצהיר אשר הגיש בעל דין שנצטווה לגלות מסמכים בהתאם לתקנה 112 לתקנות. תקנה 113 לתקנות מאפשרת לבעל דין, לאחר שקיבל לידיו תצהיר גילוי מסמכים, לפנות לבית המשפט מכוח תקנה זו ולבקש צו, המחייב את המשיב להשיב בתצהיר אם מצויים המסמכים ברשותו ואם היו מצויים אימתי יצאו מרשותו ומה נהייה עליהם. כדי להצליח בבקשה זו, חייב המבקש לציין בבירור מסמך מסוים או מסמכים מסוימים.

כפי שציינתי בהחלטה המקורית, המבקשות ובא כוחן היו מודעים, כפי שעולה מסעיף 67(ד) לכתב התביעה המתוקן, לקיומו של הצוות ואף הלינו על כך כי לא זומנו להופיע לפני הצוות. אי לכך הטענה, כי בא-כוח המבקשות נתקל במסמכים המצביעים על כך כי חברות אחרות זומנו לפני הצוות, אינה ראיה חדשה שניתן לתלות בה את הקולר על מנת להגיש בקשה לגילוי מסמכים בהתאם לתקנה 113 לתקנות.

עוד ברצוני להוסיף, כי טענת האפליה לא רק שלא נטענה ברחל בתך הקטנה, בסעיף 67(ד) לכתב התביעה המתוקן ובסעיף 72(ד) לתצהירו של צבי פריד, אלא שזו טענה המצריכה פירוט ואין להסתפק באמירה בעלמא (רע"א 1715/03 אינספר נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 3400 (2003)).

לא ירדתי לסוף דעתן של המבקשות. המבקשות תובעות את זכותן בדין ולא לפנים משורת הדין, ומה להן להלין על אלה שבחרו לייתר את ההליך המשפטי ולקבל סכום הנופל ממה שסברו שמגיע להן.